יום רביעי, 22 במרץ 2017

אובנטו, כסף , ו״מה יוצא לי מזה?!״


בצילום: אומרייס בצורה של רילקומה. קל להכין, טעים לאכול! צילמה Alona Lahav לספר ״אובנטו״https://goo.gl/MwCBLz



למה את מוציאה ספר אובנטו? ולמה זה צריך לעניין אותי? ומה לך וליפן בכלל?
 התשובה הכי פשוטה שלי היא שלמיטב הבנתי אובנטו הוא פשוט רעיון גדול, אדיר, מעולה, שבא לי שתכירו, ואין לי ספק שזה רעיון שיגניב אתכם! 
לי- הוא שינה את החיים. 


****
את האובנטו הראשון שלי הכנתי בערב של 30 לאוקטובר 2011.
עשיתי שלשה בבת אחת בעודי קלולס לחלוטין במה זה אומר בכלל אובנטו. כאילו, כל מה שכתבתי בפוסט אתמול- לא ידעתי. גם לא ידעתי שיטות קיצור. כלום.
אבל בשבועיים שקדמו לאותו ערב היו בבית דיונים על הסוגיה שהעליתי בעצמי ״איך נפטרים מכריכי חמאת הבוטנים״ , והמתבגרים (10, 13, ילדי ג׳נק פוד אמיתיים) אתגרו אותי במשהו שלא שמעתי עליו מעולם קודם: ״אובנטו״ (״אמא זו ארוחה יפנית כזו. יש בה אוניגירי וטמאגו ואוכל יפני כזה״).

הם ראו את זה באנימה, סרטים מצוירים יפניים. אבל אני לא הייתי בעניין של להתחיל לראות אנימה (אל דאגה, אני משלימה חוסרים מאז) - אז גיגלנו קצת, והצילומים שראיתי בגוגל תמונות של ״הדבר הזה, אובנטו״- גרמו לי לרצות להצטרף לחגיגה הקולינרית הזרה הזו. בערב 30 לאוקטובר 2011 קפצתי למים הקרים.

כל אובנטו מאותה שלישיית אובנטו אגדית הכיל:
שני אוניגירי (כדורי אורז) מפוסלים, שני ניגירי טמאגו (כדורי אורז אובליים שחביתת טמאגו מהודקת עליהם והכל עטוף באצת נורי), המון תירס גמדי, שלוש עגבניות שרי ומלפפון.
במבט לאחור הוא היה מכוער. וענק. ולגמרי לא צפוף. ולקח לי שעה להכין אותו (מי הכיר אז דרכי קיצור? אף אחד).

אבל האובנטו הזה גם סימן תקופה ארוכה בה לא היו בבית כריכי חמאת בוטנים ונוטלה לבית ספר. תקופה ארוכה בה הילדים התחילו להתרגל לאכול ירקות.
אובנטו זה רעיון מופלא.
הוא מאפשר להעניק אוכל פשוט, זול, זמין ובריא- באופן משובב נפש, באופן שגורם לנו לרצות לאכול אותו. איך שי, בתי הצעירה אומרת: ״גזר טעים יותר כשהוא חתוך יפה בתוך האובנטו״.

*****
בימים האחרונים אני חובה צורך עז יותר ויותר לגעת בקהל שלי. ממש, פיזית.
לפגוש אנשים, הורים , תלמידי תיכון, סטודנטים ולהגיד להם: אובנטו זה לא רעיון שמתאים רק ליפנים. אובנטו זה משהו שרלוונטי גם לכם.
זו כמו פתאום גישה אחרת לעצמך. כן כן, ככה. וזה מעולה גם למי שאין לו כסף וגם למי שיש לו.
גם למי שקשה לו להפרד מג׳אנק פוד וגם למי שאוהב ירקות.
וגם אם יש לך כשרון אומנותי אדיר וגם אם תמיד חשבת שיש לך שתי ידיים שמאליות.
גם למי שיש לו מטבח מעפן ואין לו שום מכשיר חשמלי מתוחכם, וגם למי שמטבחו מאובזר לעילא ולעילא.
תאמינו לי, אני יודעת.
האובנטו הוא מהות. האובנטו הוא דרך. והוא נפלא.

***
הספר הזה ייצא, הוא חייב לצאת. אני חייבת לקבל מכם את המימון. חייבת.
כי זו הדרך שלי לתרום תרומה משמעותית לעולם הזה, להעניק את המתנה שלי- לכם.
תצטרפו אליי? https://goo.gl/vju63m


בצילום: אוניגירי פנדה, טאקויאקי ונארטומאקי. צילמה Alona Lahav לספר ״אובנטו״https://goo.gl/MwCBLz



יום שלישי, 21 במרץ 2017

אובנטו ואני (או: ״מה הקטע שלך עם יפן מה?!״)

מה הקטע שלך עם יפן מה?! תמיד אני מספרת סיפור על לפני שש שנים איך הילדים שלי בקשו לאכול אובנטו כמו בסדרות ה #אנימה היפניות. והסיפור הזה נכון, מאוד נכון, אבל הוא לא האמת במלואה. האמת נעוצה אי שם, בגיל הרבה יותר צעיר.
אוכלים אובנטו , מתוך האנימה סאקורה

כשהייתי קטנה קראו לי יפנית.
אולי כי היו לי פנים עגולים, אף כפתור ושיער שחור עבה וחלק בקארה קצר.
אצלי המראה הזה הגיע בכלל מהגנים שירשתי מאבותיי בדרום אמריקה, אבל הילדים, בעיקר אלה שהלכנו לבקר אותם מחוץ לקיבוץ, היו קוראים לעברי ״היי יפנית!״. וידעתי שהם שוב מתכוונים אליי.
הייתי בישנית אבל בסתר- אהבתי את זה.
יפנית? 1976 לא ידעתי אז מה זה אובנטו
בבית חיכה לי תמיד הספר #״נוריקו_סאן_הילדה_מיפן״. הייתי מדפדפת בו, גומעת את התמונות, חולמת על היום שבו אטוס כמו אווה ליפן ואראה את המראות במו עיניי.

דפיו המצהיבים עדיין אצלי, ומתוכו הקראתי לילדיי ואני מקריאה עד היום לשי.

בנוריקו סאן אף אחד לא הזכיר אובנטו
כשהילדים שלי בקשו מני לפני שש שנים לעשות להם אובנטו, לא ידעתי מה זה. בנוריקו סאן אף אחד לא הזכיר אובנטו.

אבל גוגל סיפר לי. הצילומים הממו אותי. הלהיבו את דמיוני.
ֿיחד עם ילדיי צפיתי לראשונה בסרט #״השכן_שלי_טוטורו״ שחדר לי ללב ויחד איתם צפיתי לראשונה בסצנה ההיא, שצפיתי בה שוב ושוב מאוחר יותר, בה סאטצוקי מכינה אובנטו לה ולמיי על הבוקר.

הסצנה מתוך ״השכן שלי טוטורו״ בה סאטצוקי מכינה אובנטו לה ולמיי על הבוקר 

חרשתי על מתכוני רשת. הצלבתי מידע עם נשים ישראליות שחיות ביפן. קראתי, בדקתי, טעמתי. ולמדתי, ולימדתי, וחפרתי למצוא עוד ועוד.
קראתי עשרות מאמרים באנגלית, גוגל טרנסלייט תרגם לי באופן קלוקל עוד כמה עשרות מיפנית, חקרתי ללא לאות על הרקע התרבותי של האובנטו, על האנתרופולגיה הנוגעת לענף המיוחד הזה בתרבות האוכל היפנית, על ההשלכות והביטויים החברתיים שלו, על ההיסטוריה שלו, על ההווה.
וכלל שהעמקתי- התאהבתי במטבח הזה עוד יותר, ובעיקר התאהבתי באובנטו.

כל מתכון חדש שהילדים בקשו או שסתם סקרן אותי- למדתי לעומק והכנתי. חלק מהם התאמתי לישראל לטעמי המשפחה שלי- אבל אז שבתי וחזרתי למקור היפני עם מרכיבים שאפשר למצוא בישראל אבל עם שילוב הטעמים הזר והמיוחד לאוכל היפני.
במשך השנים שכללתי שיטות עבודה, לא ייתכן שצריך לעבוד שעה על אובנטו. והצלחתי לשכלל. מספיקות עשר דקות. לכל אחד.

ניגירי סלמון, ירקות בטמפורה וצוקמונו. אובנטו מתוך הספר החדש ״אובנטו״. צילום: אלונה להב


ועכשיו כתבתי ספר חדש , קראתי לו בקצרה: ״אובנטו״.
יש בו, מעבר למתכונים, ידע שאין לי ספק שרובכם לא יודעים. מעבר לידע הכללי שחלקתי איתכם, הוספתי כמעט ליד כל מתכון - פיסת מידע שמעניקה לכם הצצה מסקרנת על ההקשרים הרחבים בעניין אותו מתכון. כי כמו כל דבר ביפן, הכל קשור בהכל. וכשמבינים את זה קשה לא להתאהב.

אני כלכך יודעת שהגיע הרגע, שהידע בי כבר משתוקק לפרוץ לעולם.
ואני כלכך רוצה ש״אובנטו״ יקרה. ואתם יכולים לגרום לזה לקרות. לרכוש עותק מראש, ולממן את בכך את הפקתו היקרה.
אין לי צל צילו של ספק, שמי שירכוש את הספר עכשיו, ויקבל אותו ככה סביבות אוקטובר- יהיה מאושר מהבחירה המוקדמת שלו. אין לי ספק בכך.
לחצו על הלינק ובואו להתרגש איתי: https://goo.gl/vju63m

איזה כייף - הא?

ניבה