יום שני, 7 בנובמבר 2016

"אם תמשיכי לאכול ככה תהיי שמנה" "הילד שלי קטן ורזה מידי" + איך זה קשור ל בנטו יפני (+וידוי)


מאז שהייתי תינוקת, עשו לי דיאטות. מגיל 4 חודשים ליתר דיוק.
לאורך כל ילדותי ונעורי אני זוכרת את אמא שלי מסתירה ממני אוכל  ואת המנטרה הזו , שנצרבה לי במוח: "אם תמשיכי לאכול ככה בסוף תהיי שמנה, כמו חדווה* השמנה". כנראה שהאמנתי. כלומר, אני מניחה שהאמנתי כי בסוף באמת נהייתי שמנה. 
בחיי, ביום הגיוס שלי שקלתי 98 קילו על 1.70 מ`. זה היה אחרי דיאטה. חצי שנה לפני כן שקלתי 102 קילו. נכון שחדווה* השמנה היתה הרבה יותר שמנה אבל גם אני לא ביישתי את התחזיות הקודרות של אמא שלי, שהיו לה הרגליים הכי יפות שראיתי בחיים. עד אז.

 ילדה שמנה ואמא שלה.  שנת 1973 

שנאתי את עצמי והשמנתי. המשכתי להשמין גם כשניסיתי להלחם בזה. כשהקאתי את נשמתי אחרי כל ביס ירדתי למשקל 70 קילו. אבל אני לא אנורקטית בנשמה, וויתרתי מהר על ההקאות ואז, כמובן, המשכתי להשמין. למעשה, בגיל 30, אחרי שתי לידות ובטחון עצמי שואף למינוס עשרים הגעתי למשקל האגדי 114 קילו, ממנו הצלחתי לרדת אחרי עוד סדרה של הקאות ולהתייצב על 90 קילו עם חריגות דכאוניות לכיון המאה.
היו כמה ששמו לב אליי, כמעט בטעות מבחינתי, ואמרו לי שאני מוכשרת, מקסימה. ואני לא יכולתי לשמוע כלום, ולא רציתי לראות ולא רציתי להראות, כי תמיד ידעתי שיותר מהכל אני שמנה.

באזור גיל 37, בערך, כשאני כבר אמא לילדים, התחלתי תהליך מופלא של קבלה עצמית. לאחר גיל 41 עם לידת בתי השלישית, התהליך הזה התעצם והתרחב.
אני בת 46 (עוד חודש 47) שוקלת היום ביציבות 85 קילו על 168 ס"מ, רוכבת על אופניים באופן קבוע, ושומרת על תזונה נבונה ובריאה (להשקפתי) . 

בעיצומו של התהליך הארוך לקבלה עצמית. צילום: סמיר ג'מעמה

אז כשהובלתי שינוי תזונתי בבית לפני חמש שנים בביתי, זה לא היה כי הילדים שלי היו שמנים מידי, ולא בגלל שאחד מילדיי היה רזה באופן קיצוני (והוא היה) - אלא כי התזונה שלהם היתה גרועה מאוד, לא בריאה בכלל. ומכאן- מכאן אפשר להגיע לשתוף פעולה עם הילדים.
הקרדיט לארוחות היפניות הבריאות (בנטו, בנטו, אלא מה!) שממנו התחלתי את כל מה שממלא את ליבי בשמחה גם היום- שייך לילדיי, שהציעו את רעיון הבנטו.
הם באמת נרתמו לרצון שלי להבריא את הבית, ומצאו את הדרך בה הם יוכלו "להרוויח" מזה.

בנטו! צילום: תמר מוצאפי


ורק אל תגידו לידי את המילים "השמנת ילדים" או "הרזיית ילדים". זה מרגיש לי כמו סכין בלב.
כל הקטע של "תבנית גוף" אליה ילד צריך להכנס היא תפיסה מכאיבה ומסיתה את תשומת הלב מהעיקר: אהבה עצמית. קבלה עצמית. להיות מוזן אוכל בריא זה חלק מלאהוב את עצמך. לשנות את עצמך או את ילדך לתבנית "נורמלית" (כלשהי)- זה ההפך מלאהוב את עצמך.
תבריאו את הבית שלכם, כי זה עושה טוב לכולם. לכולם. ההרזיה/ ההשמנה אולי תבוא בעקבות אורח חיים בריא יותר- ואולי לא. זה כלכך לא רלוונטי. כלכך לא.
_____
*השם בדוי. כל היתר לא בדוי בכלל. לצערי. 

הכל דיאטה? אז זהו שלא. בתכנית ארוח בערוץ 10. צילום: בני בכר
בנטו- זה מה שעובד אצלנו. צילום: חגית אברהם






בחמש ומשהו השנים בהן אני מכינה בנטו צברתי המון מתכונים שילדים אוהבים, והמון שיטות עבודה שמקצרות את הדרך. את כל המתכונים השיטות והתובנות אספתי לספר שיצא לאור בהוצאה עצמיתספר שמלמד הכנת בנטו, 144 עמודים (!) מעל 100 הדרכות מפורטות ומתכונים (הכל כשר) שמעוצב כספר מנגה (קומיקס יפני) עם איוריה הקסומים של ניקול קרן.
לפרטים נוספים ולרכישה כדאי להכנס לקישור זה. 




תרשמו לערוץ שלנו ותזכו לסרטוני בנטו חדשים בכל שבוע 



בלחיצה כאן תגיעו לעמוד היוטיוב שלי שיש בו המון טוטוריאל׳ס מדליקים בוידאו שמלמדים איך מכינים בנטו ! 







(ואני? אשמח ללייק)





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה