יום ראשון, 2 באוגוסט 2015

מה שמים בקופסת האוכל לבית ספר?


בנטו עם לחם. אפשר.
שנת לימודים. בית הספר. שעורי בית. השכמות. "מה לשים בסנדוויץ"...
הי! רגע? למה בכלל סנדוויץ'?!
הא כן, כי ככה.
כי לכולם יש כריכים. כי הילד שלי לא יאכל משהו אחר. כי למי יש זמן לחשוב על משהו אחר. כי ראבק, אני לא יצירתית וגם ככה קשה לקום בבוקר. אז די. 
או שלא.
או שבא לך לנסות, רק לנסות- איזו שהיא אלטרנטיבה. כלומר, אם אני מבטיחה שזה לא קשה, שזה בריא ושהילד יאהב את זה.

בנטו בוקס, ארוחה לבית הספר
כדי להבין את האלטרנטיבה צריך להתחיל משינוי מחשבה קטן: ארוחה.
תרבות הצריכה האין סופית מעודדת אותנו לשוב ולקנות אוכל מהיר, מתועש ומעובד ולהיות "כמו כולם"-
אלא שזהו, שגם אם "כולם" באים עם סנדוויץ' נוטלה/ "מנה חמה"/"חטיף אנרגיה"- אני מציעה לשלוח את הילד עם ארוחה.
לא משהו מתסכל ומדכא תיאבון חס ולחלילה, אלא
ארוחה קומפקטית, קלת משקל, נוחה לאכילה, בריאה, טעימה. ארוחה יפה.
(הסבתות אמרו שאוכלים עם העיניים? הן צדקו. תכף אסביר איך).

קוראים לזה "בנטו" וזה מגיע אלינו מיפן ומתאזרח בישראל במהירות שיא. בצדק.
בנטו זה רעיון מופלא. (ובנטו הוא אמנם ארוחה בקופסה אבל יש לו כללים, והם כתובים בפוסט הזה כאן שממש כדאי לקרוא).
הבנטו מאפשר לי להעניק אוכל פשוט, זול, זמין ובריא- באופן שגורם לילדים שלי לרצות לאכול אותו. עבורי הבנטו היווה לא פעם חבל הצלה בימים שבהם לא היה מה לאכול בבית. ממש ככה, ולא כמליצה. בעזרת הבנטו העברתי ילד ג'אנק פוד- לילד שאוכל אוכל. אמיתי. בריא. ואוהב את זה.
(איך מכינים בנטו? לחצו כאן וגלו!) 

רגע, ולא יצחקו עליו? והוא יאהב את זה? אמממ... בטוח?
ואני אומרת : תנו לזה צ'אנס, מקסימום- זה יצליח.

הנה, כמה טיפים לאיך תכל'ס עושים את זה:

אישי:

אבא הכין את זה לי. אמא הכינה את זה במיוחד בשבילי. 
הו, זה כנראה הקסם האמיתי.
הפסקת עשר, הילד פותח קופסת אוכל, ויש שם ארוחה חד פעמית, שנוצרה בדיוק בשבילו. באהבה. אין לזה תחליף.
הלו קיטי בתוך בנטו בוקס לגן
בהתחלה זה יקח קצת יותר זמן, לעשות בנטו במקום כריך- כי ההתארגנות לא תהייה טבעית וכאמור זה שינוי וכל שינוי זה תמיד קצת קשה בהתחלה, אבל תוך שבוע תתקתקו את הארוחה במהירות שתפתיע גם אתכם, באחריות.
והתמורה- ענקית.

זה לא טעים לי:

לכל ילד יש טעם אחר.
אחד אוהב גם אורז- אחת אוהבת רק אטריות בלי כלום, אחד לא ייפרד מהלחם.
אחד אוהב אצות וחמוצים, אחת אוהבת עגבניות- אבל רק עגבניות שרי, אחד יעשה טובה אם יאכל קצת אבוקדו או גזר- ירקות אחרים זה מחוץ לתחום בשבילו. 
אחת אוהבת בשר, אחד שונא ביצה קשה אבל מסתדר עם חביתה, אחד מת על טופו בעיקר אם הוא מטוגן כמו שניצל.
כשמכינים בנטו חשוב לזכור שלכל אחד מהילדים שלנו יש טעם אישי משלו.
וחשוב גם לזכור שטעמים הם עניין נרכש. אם תרצו להעשיר את רפרטואר המזונות של ילדיכם- אפשר לתת מידי פעם טעימה קטנה (באמת קטנה!) ממזון חדש כלשהו, וגם אם נאכל רק ביס לחזור על אותו מזון כעבור חודש לנסיון נוסף. ובעוד חודשיים שוב.

אורז ופסטה במקום לחם:

גם אורז וגם פסטה/נודלס אפשר לאכול בגרסה קרה- ולהנות מהם ממש. הם גם יפים וקומפקטיים יותר מאשר לחם וחלקם מתאימים מאוד גם לרגישים לגלוטן.
אורז יכול להופיע גם בצורת סושי, בצורת כדורי אוז מקושטים (אוניגירי) וגם כאורז בפני עצמו עם תוספות לידו או בתוכו (אצות מרוסקות מתובלות ששמן פוריקאקה, אפונה, גזר, בשר ועוד) ובלעדיהן.
פסטה גם היא עולם ומלואו: כנודלס בהקפצה עם ירקות/ בשר/ טופו או סתם קצת רוטב סויה ועירית קצוצה, כפסטה "ברגים" "פרפרים" או בצורת "קיטי" (יש כזו!) עם רוטב עגבניות או "בלי כלום", כאטריות כוסמת, אטריות שעועית או אטריות אורז (מעולה לצליאקים!).
בבנטו יש כאמור חשיבות עליונה לפחמימה, ואם לוקחים קופסת בנטו עם שתי קומות- אפשר ליחד לפחמימה קומה אחת שלמה.
הנה כאן מצורף וידאו בו אני מלמדת איך להכין אוניגירי "קאוואי" (חמוד).



סנדוויץ' אבל קצת אחרת

רבים אומרים לי שהם לא מבינים איך אפשר לשים אורז ונודלס בתוך ארוחת העשר של הילדים. ״אורז ואטריות זה לארוחת צהריים״, אומרים לי ״ולבית ספר הילד רוצה לקחת סנדוויץ'״.
אז גם כריך יכול להכנס לבנטו, אבל לחם זה אוכל ״גדול״ ולכן אם הוא נכנס- שיעשה את זה כשהוא מוגש חתוך בסטייל ולא "יחנוק" את הקופסה.
פתרון ראשון הוא לחתוך את הפרוסות בחותכני עוגיות ולעשות כריכים בצורות (לב, כוכב, ברווז וכו).
פתרון נוסף הוא להכין "שיפודי סנדוויץ'"- לחתוך פרוסות לריבועים קטנים ולשפד אותם עד שיפוד דקורטיבי קטן עם ירקות/ גבינות לסרוגין.
ואפשר גם להכין כריכי לחמניה (תוצרת בית!) מחייכים כמו שאני מדריכה בוידאו המצורף.
כאן עשיתי פוסט שלם רק על לחם בבנטו+ וידאו מלא כל טוב!)


ירקות:

אני רואה שרוֿב הילדים (והמבוגרים) אוכלים ירקות - בתנאי שהם מוגשים באופן אטרקטיבי.
ירקות קטנים כמו גזר קטן, עגבניית שרי, מלפפון גמדי, מלפפון שפרוס בחותכני פרח, גזר שמוגש כפרח מתוך מחדד גזר - וכו' יכולים להוות התחלה מצויינת לילדים שסולדים מירקות.
יש גם ילדים שאוהבים סלטים- ואתם מוזמנים לנסות להגיש מעט סלט, ולשבץ בו מרכיבים אטרקטיבים ומפנקים: פיסטוק, גבינה בולגרית, זיתים וכו. חשוב שאם מצורף לסלט רוטב- הוא יצורף בקופסה קטנה נפרדת כדי שלא יישפך על יתר האוכל שבקופסה ולא יהפוך את הסלט למסמורטט.
לסרבני ירקות קשים אפשר למלא את הכריך המקושט בירקות. או לשים ירקות בתוך סושי (ככה ילד הג'אנק פוד הפרטי שלי החל לאכול ירקות) 

קיצורי דרך וקיצורי זמן:

אין מה לפחד משאריות. העוף של אתמול יכול להיות מנת חלבון מצוינת ואטרקטיבית אם ייחתך לפרוסות דקות ויונח לצד האורז או לצד קרעי עלי חסה טריים. הפתיתים מאתמול יונחו בתוך שני מנג'טים ויקבלו קישוט של חיפושיות מעגבניית שרי - והופ- יש מנת פחמימה בלי לטרוח. 
פשטידה מאתמול או פאנקייק שנשאר משבת- חתכו בחתוכני עוגיות ותניחו במנג'ט- המנה מקבלת מייד חיים חדשים ויופי משובב נפש.
אני למדתי שכשאני מכינה קציצות לארוחת ערב, אכין אותן קטנות ואשמור מעט לבנטו של הבוקר שלמחרת. כנ"ל עם שניצלוני טופו, שעועית ירוקה, אורז, אטריות, פשטידה כלשהי. תמיד אני שומרת חלק לבנטואים, ככה אני חוסכת זמן יקר בבוקר.

הגשה אסטטית:

ארוחה בקופסה
הסבתות שלנו אמרו וצדקו שאוכלים עם העיניים. לכן ישנה חשיבות עליונה לאופן שבו אנחנו מסדרים את הקופסה ואיך האוכל מגיע להפסקת העשר. אוכל מבולגן הוא לא מושך במיוחד.
ראשית בחרו קופסה רחבה אבל נמוכה (3-4 ס"מ) עם מכסה איכותי שלא נפתח בדרך (לוק 'אנ' לוק יהיה מעולה).
ֿכדאי להפריד את האוכל בעזרת מנג'טים מסיליקון, הם צבעוניים ונוחים וגם מאוד יעילים כיוון שהרבה ילדים אוהבים ״אוכל מופרד״, הילדים שלי הם כאלה.
אבל אני מפרידה את האוכל למנג'טים גם כדי להוסיף יופי ואסטטיקה, ובוחרת לרוב במנג'ט בצבע מנוגד לאוכל המוגש בתוכו (מנג'ט תכלת לגזר, לדוגמה).
את המנג'טים צריך לצופף היטב בכדי אפשר לוודא שהקופסה הקטנה אכן תכיל את כמות הקלוריות המבוקשת וגם תצליח להתמודד בקלות עם טלטולי הדרך.
כדאי מאוד להקפיד על צבעוניות, למעשה זה אחד מהכללים של הכנת בנטו: ליצור ארוחה שבה חמישה צבעים לפחות. זה גם תורם לגיוון באוכל ומאוד מוסיף למראה היפה של הבנטו.
עוד עניין שמוסיף יופי לבנטו הוא להגיש אוכל קטן. קציצות? שיהיו קטנטנות. ירקות? ננסיים או חתוכים בחותכנים דקורטיביים. תנסו תראו איך הכל הופך יפה יותר באופן הזה. 

תכנון מוקדם:

בתכנון מוקדם וארגון- הכל ילך יותר מהר ויותר בקלות.
אז איך מתארגנים?
ראשית, כדי לללמוד איך להתארגן, צריך פשוט להתחיל, להתחיל להכין בנטו. להתנסות.
להתנסות כמה ימים ולהקשיב למה מתאים לך.
אני אנסה להסביר לאן אני חותרת: פעם, למשך זמן רב, הייתי מכינה בנטו בערב. לפעמים אפילו הייתי מכינה אותו עם הילדים, כחלק מפעילות ערב משפחתית משותפת. וזה התאים לי ככה לתקופה- וזה נפסק כשלא התאים יותר.
בנטו עם פסטה
אחר כך התלחתי להכין את הבנטו על הבוקר. זו היתה שעת החסד שלי לשים מכונת כביסה, לסדר קצת ולהכין בנטו.
וכמובן שהשעה בה אני מכינה את הבנטו- משפיעה בעצמה על האירגון. האירגון שונה לחלוטין אם אני עושה זאת לבדי בערב, או עם הילדים בערב, או לבדי בבוקר או כל קומבינציה אחרת.ואלה חלק מהתובנות שאפשר לקבל רק אחרי שממש מתחילים להכין בנטו, בפועל. והכלל הוא שאין כאן קדושה לשום כיוון. צריך לראות מה הכי נוח, מה מתאים לקצב של הבית.הא. הכנת בנטו- כדי שתוכל להתקיים כדרך חיים- חייבת "להכנס לתוך הקצב של הבית".
*
שי, בת 6, מכינה בעצמה קופסת בנטו לבית הספר






בחמש ומשהו השנים בהן אני מכינה בנטו צברתי המון מתכונים שילדים אוהבים, והמון שיטות עבודה שמקצרות את הדרך. את כל המתכונים השיטות והתובנות אספתי לספר שיצא לאור בהוצאה עצמיתספר שמלמד הכנת בנטו, 144 עמודים (!) מעל 100 הדרכות מפורטות ומתכונים (הכל כשר) שמעוצב כספר מנגה (קומיקס יפני) עם איוריה הקסומים של ניקול קרן.
לפרטים נוספים ולרכישה כדאי להכנס לקישור זה. 



תרשמו לערוץ שלנו ותזכו לסרטוני בנטו חדשים בכל שבוע 



בלחיצה כאן תגיעו לעמוד היוטיוב שלי שיש בו המון טוטוריאל׳ס מדליקים בוידאו שמלמדים איך מכינים בנטו ! 







(ואני? אשמח ללייק)