יום חמישי, 24 ביולי 2014

המלחמה, ולמה עשינו את הדבר הכי שמח דווקא עכשיו

לפחות שבוע ימים אני מתלבטת אם לכתוב או לא.
המלחמה, העצב בלתי נתפס שממלא עשרות בתים, 
כמעט ולא מצליחה להתרכז במשימות היום היום.


ובבית שלי עושים שמח.
והייתי חייבת לספר, למה כזה שמח פה, כשהגוף מכווץ מכאב.

יש לי ילד בן 16, מוכשר כמו שד.
הוא צייר, הוא פסל, הוא שחקן, הוא צלם, הוא עורך סרטים אלוף עולם. והוא נבון באופן יוצא דופן.
התחביב שלו זה להכין ״קוספליי״ שאלה לכאורה תחפושות- אבל למעשה זה הרבה יותר.
הקוספלייר, כמו שחקן, נכנס לדמות, מזדהה איתה, ולעיתים נוהג כמותה.
אז בכורי הוא כזה.
ולרוב הוא אפילו מדבר איתי.

הבן הצעיר יותר יהיה בשבת (מחר) בן 14.
הוא זה שהביא לבית הזה את רעיון הבנטו,
והוא חובב מושבע של אנימות ומנגות יפניות.
הוא גם צייר מחונן ממש, בחיי, עכשיו גם תוכלו לראות הוכחות לזה שאני לא אמא מתלהבת מגזימנית כזו. היחס שלו אלי נע בין כעס תהומי לאהבה גדולה. 

אז זהו, שאני ושני הבנים שלי האלה, החלטנו לפני חודש וחצי בערך להכין איזה פרוייקט יזמות גרנזיוזי ושמח באופן מיוחד:
להכין ספר בנטו, אמיתי , מקיף, ברור- שכולו מעוצב כספר מנגה יפני. בעיברית!

הבנים שלי עושים בפרוייקט הזה בערך הכל (ציור, עריכה , כל מה שצריך) ,
אני נותנת את המתכונים.

מתחילת החופש הבנים החלו לעבוד להגשמתו, היעד ברור: 40 אלף ש״ח עד 30 לספטמבר.
ואז- פרצה המלחמה.
הקלפים נטרפו. 
פתאום, כל השמחה והעשיה והחיוביות של הפרוייקט שלנו- הפכה להראות כמו אסקפיזם טהור.

היה רגע קצר שבו תהינו אם לעצור. אם לחכות שהמלחמה תעבור.
אבל רגע אחרי זה החלטנו לדבוק בחיים. בשפיות. בשמחה.
כן,
 הפרוייקט כבר פורסם, השעון כבר מתקתק לאחור,
ואנחנו מקווים מאוד שהמלחמה לא תהרוג לנו את ההתלהבות ממנו או את
 הפרוייקט כולו...
הא, כן, צריכים אתכם פה,
את אלה שמכירים את עמית ואת מתן,
את אלה שמכירים את ניבה.
אנחנו זקוקים לאהבה שלכם. 
אנחנו צריכים כל אחד ואחת מכם-
כדי שתעזרו לנו- ע כ ש י ו

שתשקיעו כמה שקלים בפרוייקט הזה,
שתשתתפו בחלום שלנו, ולו בכמה שקלים. 
זה ממש אבל ממש חשוב.
זה קריטי להמשך 
הפרוייקט.

מה יוצא לכם מזה?
חוץ משותפות אמיתית בספר,
אנחנו השקענו ושמנו פרסים ממש, אבל ממש שווים- למשקיעים. 
ועכשיו זה התור שלך: להתחבר לשמחה, לתקווה, לאושר
ולשים משהו לטובת 
הפרוייקט הזה. ע כ ש י ו. 

הא כן- גם שיתופים והמלצות בפייסבוק ובטוויטר ובוואטצאפ זה מעולה.

הנה 
הפרוייקט  (כדאי לצפות בסרטון!)
ביי

ניבה




יום ראשון, 13 ביולי 2014

בנטו, למידה בלתי נגמרת

הכנת בנטו, כמו כמעט כל דבר בחיים כנראה,  פירושה למידה בלתי נגמרת.
אני מבינה את זה כשאני קוראת את הפוסטים הראשונים שכתבתי אי שם לפני שלוש ומשהו שנים.
אני מבינה את זה כשאני מסתכלת בסרטוני הדרכה שצילמתי ליוטיוב לפני שנה.
אני מבינה את זה כשכל יום אני מגלה עוד ועוד ועוד מידע חדש, מתכון חדש, מושג חדש, משהו- ששוב מרחיב את עולמי ומשפר את יומי.

בזמן האחרון לא כתבתי כאן כי הייתי שקועה כל כולי בלמידה.
זה התאפשר גם כי עברנו לחינוך ביתי, והגדולים יצאו לחופשה, ותכל׳ס? מכינים הרבה פחות בנטו ויש זמן לעצור רגע ולחקור, ללמוד, לקרוא.
אבל זה קרה בעיקרר מפני שבאופן בפרדוקסלי (?) הלמידה הכי משמעותית עבורי- מתקיימת דווקא כשאני מחליטה להעביר את הידע הלאה, ללמד.
אני מניחה שזה קורה כיוון שלימוד בפועל מחייב אותי להעמיד את האתגרים בהם עמדתי בעבר- במבחן מחודש, תחת התנאי ״להתאים מול כל הידע החדש״ שאותו אני אוספת מידי יום ומידי שעה.
וזה מרתק.

את התוצאות, תוכלו לראות בוודאי בעוד חודש או חודשיים.
בינתיים, אסתפק בצירוף צילומים מהבנטואים ומגשי הסושי האחרונים שהכנתי:











 

*****
תוספת עדכנית:
בשנים בהם אני מכינה בנטו צברתי המון מתכונים שילדים אוהבים, והמון שיטות עבודה שמקצרות את הדרך. את כל המתכונים השיטות והתובנות אספתי לספר שיצא לאור בהוצאה עצמית. ספר שמלמד הכנת בנטו, 144 עמודים (!) מעל 100 הדרכות מפורטות ומתכונים (הכל כשר) שמעוצב כספר מנגה (קומיקס יפני) עם איוריו של מתן, נער בן 15 (שניחן בכשרון יוצא דופן).
לפרטים נוספים ולרכישה
 כדאי להכנס לקישור זה.