יום שבת, 24 בדצמבר 2011

Domo-kun bento בנטו דומו-קון










"תעשי לי דומו קון!" הכריז ערב אחד מתן, בני הצעיר, והראה לי תמונה של יצור חום ומרובע עם שיניים גדולות.

מחקר קטן שעשיתי ברשת גילה לי שדומו-קון (Domo-kun) הוא הדמות הראשית בסדרת מנגה שיצר צייר הקומיקס קלינט ביקהאם ומשמש כקמע (mascot) הרשמי של השידור הציבורי NHK ביפן.
הוא אמנם בעל פה מפחיד וחושף שיניים, אבל זה לא מעיד כלל על האופי שלו, כי הוא בסך הכל דמות חביבה וידידותית.
דומו קון מתואר כיצור מוזר שבקע מתוך ביצה, אשר המאכל האהוב עליו ביותר הוא Nikujaga (נזיד יפני של בשר ותפוחי אדמה) , ויש לו סלידה חזקה מתפוחים. הוא מתקשר עם יתר הדמויות בקומיקס על ידי הפקת רעש נמוך וכולם מבינים אותו גם כך.
דומו קון חי במערה תת קרקעית עם האדון אוסאגי (Usajii) שהוא ארנב זקן (אוסאגי ביפנית זה ארנב) , עם העטלפה האם Shinobu שסובלת מאלכוהוליזם ועם בנה, העטלף הילד העונה לשם Morio .
Morio אוהב ספגטי ברוטב עגבניות בסגנון יפני, ולא אוהב פטריות שיטאקי.

יצורה נוספת שגרה בשכונה של דומו-קון היא סמורה (סמור נקבה) בת 17 בשם Tā-chan, והיא גיקית בעלת מבטא מוזר במקצת ששואפת להיות מעצבת אופנה או דוגמנית.
Tā-chan אוהבת לאכול משמשים, נענע ועוגיות אבל שונאת לאכול קיפודי ים.
איתם נמצאים באותה שכונה גם Kogumagorō שהוא גור דובים חובב בייסבול, ושלישיית פוקס שמורכבת מEsuko הצעיר, מהאח הבכור Aniki-chi, ומ- Konjirō השקט -שנהנה לשחק עם דומו קון. שתי הדמויות האחרונות בשכונה של דומו-קון הם שני תאומים פרחים ששמם "Hee" ו"Haw"- שדומו-קון הוא היחיד שיכול לראות אותם.

בישראל לא מופיעה שום גרסה של המנגה של דומו-קון. אבל זה לא הפריע למתן לבקש ממני ליצור לבנטו שלו את היצור החום והמרובע הזה- ולי זה לא הפריע להכין אותו!

וממש לאחרונה גם מצאתי קצת דומו קון ביוטיוב!




הנה כמה דוגמאות מבנטואים שהכנתי במהלך השנים :)



דומו-קון משניצל עוף




בנטו דומו-קון משניצל עוף

בנטו דומו קון מאורז

בנטו דומו קון מטופו
"Make me a Domo-kun!", it was  Matan ,my young son ,saying that to me- while showing me a square brown creature, with big teeth.
Some research I have done on the web, revealed to me that Domo-Kun is the main character in a manga series created by the comics artist Clint Blackman and is being used as the official mascot of NHK, the Japanese public broadcast authority.
He might have a scary looking mouth and he shows his teeth, but that doesn't testify to his character because all in all he is a kind and friendly critter. 
Domo-Kun is described as an odd critter who hatched out of an egg. His favorite food is nikujaga (a Japanese meat and potato stew) and has strong aversion for apples.
Domo-Kun can only communicate by producing a low pitch sound, that sounds somewhat like his name, but that does not stop the other characters from understanding him.
Domo-Kun lives in an underground borough with Mr. Usaji, an old, Japanese speaking rabbit, a bat named Shinobu who suffers from alcoholism, and her son, Morio.
Morio likes Japanese style spaghetti with tomato sauce, and dislikes shiitake mushrooms.
Another critter who lives in the neighborhood is a 17 years old female raccoon named Ta-Chan, who somewhat geeky, has a slightly odd accent, and aspires to be a fashion designer or a model.
Ta-Chan likes eating apricots, spearmint and cookies, but dislikes eating sea urchins.
Also residing in this neighborhood are Kogumagorō, a bear cub who likes baseball, a trio of foxes comprised of Esuko, the youngest one, Aniki-Chi, the eldest, and the quiet Konjirō, who enjoyed playing with Domo-Kun.
The last two characters in Domo-Kun's neighborhood are two flowers, twins named Hee and Haw, which can only seen by Domo-Kun.



רוצים לדעת איך מכינים בנטו? בלחיצה כאן תוכלו לקרוא מה שמים בתוך קופסת בנטו - בדיוק !



בחמש ומשהו השנים בהן אני מכינה בנטו צברתי המון מתכונים שילדים אוהבים, והמון שיטות עבודה שמקצרות את הדרך. את כל המתכונים השיטות והתובנות אספתי לספר שיצא לאור בהוצאה עצמיתספר שמלמד הכנת בנטו, 144 עמודים (!) מעל 100 הדרכות מפורטות ומתכונים (הכל כשר) שמעוצב כספר מנגה (קומיקס יפני) עם איוריה הקסומים של ניקול קרן.
לפרטים נוספים ולרכישה כדאי להכנס לקישור זה. 









תרשמו לערוץ שלנו ותזכו לסרטוני בנטו חדשים בכל שבוע 





בלחיצה כאן תגיעו לעמוד היוטיוב שלי שיש בו המון טוטוריאל׳ס מדליקים בוידאו שמלמדים איך מכינים בנטו ! 









(ואני? אשמח ללייק)







להשתמע,

ניבה

הבנטו הראשון שהכנתי








זה הבנטו הראשון שהכנתי בחיי, לפני חודשיים בערך, או ליתר דיוק, בערב 30 לאוקטובר 2011.

כפי שניתן לראות, הכנתי באותו ערב שלשה כאלה. זה לקח לי נצח, או לפחות שלוש שעות. הם הוכנו בתוך קופסאות גלידה כי לא היו לי אז קופסאות אחרות.

זה קרה אחרי שבוע שבו הילדים לא הפסיקו לנדנד לי שאני חייבת להכין להם "בנטו". או "אובנטו". היו לנו ויכוחים על השם. אגב, השם "בנטו" ניצח כרגע, אבל רק בגלל שהוא כזה קצר וקליט יותר.


      


כאן שמעתי לראשונה את המילה הזו, בנטו.
בנטו זו בעצם קופסאת אוכל יפנית, מעוצבת כמו שהיפנים אוהבים.
חיפוש בגוגל העניק מימד נוסף ומאתגר לגילוי החדש.
בבית שלנו, שבו לבית ספר לוקחים כמעט כל יום לחמניה עם פסטרמה, ורק לפעמים קצת פרי או ירק- בנטו היה שינוי מרענן.

אני עצמי לקחתי את הזמן ולמדתי את הנושא לאט. הרעיונות היו אין סופיים.
מצאתי שיש כאלה שמשקיעים לא מעט בציוד לבנטו. הרבה יותר מאשר בתוכנו של הבנטו שאמור להיות מזין ומאוזן.
היה לי ברור שאני לא אעשה בנטו של פרי וממתקים. הבנטו שלנו יהיה בריא, ומאוד מושקע אבל לא באיבזור אלא באהבה, ציינתי לעצמי.

      


בסוף, החלטתי לקפוץ למים הקרים.
כל בנטו מאותה שלישיית בנטו אגדית הכיל:

שני ניגירי (כדורי אורז) שפוסלו כחזירים

שני ניגירי טמאגו (כדורי אורז שחביתת טמאגו מהודקת עליהם והכל עטוף באצת נורי)

המון תירס גמדי

שלוש עגבניות שרי

ומלפפון.




וככה עשיתי אותו:


התחלתי מהכנת אורז דביק עגול, שבושל עם מעט סויה. זה יהיה טוב גם לסושי וגם לניגירי.
הכנתי ששה ניגירי (כופתאות אורז) עגולים לפיסול חזירונים, ועוד ששה קטנים ומאורכים ל"ניגירי טמאגו".




הכנתי טמאגו, שזו חביתה שמכילה סויה וסוכר, ומגלגלים אותה לגליל על המחבת בעודה חמה חצי "חיה". היא ממשיכה את הבישול מהחום של עצמה. עם אותה בלילה הכנתי גם חביתה לא מגוגלת , לסושי.




הכנתי סושי, מאצה, אורז, גזר שהושרה בחומץ תפוחים, מלפפונים שהושרו בסויה, סלמון וחביתת טמאגו




איגדתי את הניגירי המאורכים עם הטמאגו, בעזרת סרט אצה דק, ל"ניגירי טמאגו" , והתחלתי להכין את החזירונים בסיוע גזרים פרוסים דק ואצות

 


מה שנותר כעת זה רק לסדר את הכל לכדי ציור נחמד.
כקופסא בחרתי באריזות של גלידות, שהולכות אצלנו חזק בימי קיץ חמים ואני תמיד שוטפת את הקופסאות למגוון שימושים עתידיים.
להשלמת הציור, כלומר להשלמת קופסא שתהיה מהודקת וצפופה שלא תתפרק לה ככה בדרך לבית ספר, הוספתי מלפפון, עגבניות שרי ותירס גמדי שתרמו גם להשלמת הצבעוניות ולמגוון טעמים.


וככה, כשהבנטו ארוז בסרט בד (שהיה סדין קרוע עד לאותו הרגע) יחד עם צופסטיקס- הוא נכנס אל תיק בית הספר.
ואני, הצלחתי להפוך לרגע אחד לאמא מאגניבה ממש.









כל מה שהיה אחריו- הוא מה שהוביל אותי ל"אוישי או-בנטו", את הסיפורים המלאים אפשר לקרוא למשל בדף "הבנטו ואני". שנמצא באחת הלשוניות למעלה.

אגב, אין לי ברירה אלא להודות בהכנעה- היום הבנטו הזה נראה לי כבר די עלוב. אבל אז, כשרק התחלתי, הוא היה נראה לי כמו האוכל הכי מדהים שיצרתי בחיי. ובכל מקרה, את הבכורה- אי אפשר לקחת ממנו, וכמו שאומרים: כל השאר- היסטוריה :-).


להשתמע,

ניבה :-)